לעצור את ה"לופ"
האם יצא לך לעצור לרגע את ה"לופ", ולברר עם עצמך מהן המטרות ההוריות שלך?
את קמה מוקדם, מכינה להם ארוחת בוקר, מארגנת אותם למסגרות, מסיעה אותם, נפרדת מהם לשלום, יוצאת ליום עבודה (או מתחילה אותו מהבית), מסיימת יום עבודה, אוספת אותם מהמסגרות, לוקחת אותם לחוגים (ו/או לג'ימבורי ו/או לגינה הציבורית), חוזרת איתם הביתה, מכינה ארוחת ערב, דואגת להם לזמן מקלחת, מקריאה להם סיפור לפני השינה, ובהנחה והם משתפים פעולה - היום מסתיים בנשיקת לילה טוב, והם נרדמים.
ומה אז, את שואלת? לרב את כנראה נרדמת מיד אחריהם. ולמחרת מתחיל שוב אותו הלופ, מתוך כוחו של הרגל.
אז תגידי, האם יצא לך לעצור לרגע את הלופ הזה, להסתכל "ממעוף הציפור" על עצמך ועל ילדיך ולבחון מהן המטרות ההוריות שלך, על פיהן תרצי לגדל אותם?
ובמילים אחרות, האם יצא לך לשאול את עצמך אילו מבוגרים היית רוצה שהילדים שלך יגדלו להיות?
תביני, ממש כמו ספינה בים, שאם לא נדע לאן אנחנו רוצות לנווט אותה, היא ככל הנראה תגיע לשום מקום, ככה זה בהורות שלנו!
אם לא נבין היום אילו מבוגרים נרצה שהילדים שלנו יגדלו להיות מחר, הם ככל הנראה יתקשו להגיע לשם (בהעדר הכוונה הורית שלנו).
מטרות הוריות הן למעשה הערכים איתם נרצה שהילדים שלנו יתנהלו בעולם.
לכל הורה ערכים מובילים משלו. כך למשל בעוד הורה אחד יהיה מעונין לקדם ערכים של "משפחתיות" ו"כבוד הדדי", הרי שהורה אחר יכול להעדיף על פניהם ערכים של "נתינה", "שוויון", או "שמירה על הבריאות".
ברגע שתבררי עם עצמך, מהם הערכים החשובים עבורך, תוכלי למעשה לבחון האם מה שאת עושה היום מקדם אותך לעבר הגשמת הערכים בעתיד, או אולי מרחיק אותך מהם.
בואי ניקח דוגמא להמחשה. נניח שלאחר בירור עם עצמך הבנת שמטרה הורית חשובה בעיניך היא שילדך יגדל להיות מבוגר עצמאי (שזאת מטרה הורית נפלאה בפני עצמה!).
כעת יש לך הזדמנות לבחון האם את מקדמת אותו לעבר היעד או אולי מרחיקה.
ולצורך ההמחשה בלבד נניח שהילד שלך בן שנתיים. בידקי עם עצמך, האם את מבצעת עבורו פעולות שבהתאם לגילו הוא כבר מסוגל לבצע לבד או שאולי את עדיין עושה אותם "למענו". כך בהתאם, האם את עדיין מאכילה אותו (אולי כדי למנוע בלאגן במטבח), או מאפשרת לו לאכול לבד, האם את מלבישה אותו (אולי כדי לחסוך זמן) או מאפשרת לו ללמוד ולהתנסות בעצמו. האם את מאפשרת לו להאכיל את הכלב, להשקות עציצים, לאסוף את הצעצועים לאחר משחק, ועוד כהנא וכהנא פעולות שמובילות אותו ומאפשרות לו לסגל לעצמו תחושת עצמאות או שאת עושה את כל הפעולות האלה במקומו.
במידה ואת מגיעה למסקנה שאת לא מתקדמת ולא מקדמת את הילד שלך לעבר המטרה ההורית שבחרת, תמיד תוכלי לחשב מסלול מחדש ולבחור להתנהל אחרת איתו (:
(ואגב אין כאן שום הנחייה לקום מחר בבוקר ו"להטיל" על הילד שלך את כל המשימות האלו בו זמנית, אבל יש כאן בהחלט המלצה להתבונן על האופן בו את מתנהלת איתו, ולהתחיל ללמד אותו לפתח עצמאות, תוך כדי עידוד מצידך וסיוע בדרך 😊).
בואי נזכור שבן.ת. זוגנו הגיעו ממשפחת מוצא אחרת עם השקפות עולם, דעות וגישות אולי שונות משלך. וגם אם הגעתם/ן עם השקפות עולם דומות, הרי שייתכן וכל אחד/אחת מכם.ן מתעדף את הערכים אחרת בסדר הקדימויות שלו.
ולכן מומלץ כי את בחינת המטרות ההוריות שלנו נעשה בשיתוף פעולה. נשב יחד ונברר מהם הערכים המשותפים החשובים במשפחתנו, לאורם נשאף לגדל את ילדינו. ולא פחות חשוב, נבחן מהן הדרכים המיטביות על פיהן נאפשר להם להגיע אל עבר המטרות ההוריות שלנו.
ולסיום, מטרות הוריות/ערכים גם יכולים להשתנות עם השנים, וזהו תהליך טבעי ומבורך. כל מה שאת צריכה לעשות הוא לעצור מדי פעם את ה"לופ", ולבחון האם ואיך את מאפשרת לילדיך לנוע לעברם.
שיהיה המון בהצלחה!
מאת: מיטל הרשקו, מדריכת הורים מוסמכת בגישת אדלר,
מרצה ומנחת סדנאות בתחום איזון משפחה עבודה. בעלים ומנכ"ל של "הורות מעבר לאופק".
מתוך הטור שלי באתר MAMY